הגהות יעב"ץ על זבחים קב

גמ' (בסוף הדף) לאנסו שאני . נ"ב מיהת ש"מ דא"צ למחות בידו אם אחר שומעו. דאל"ה קשיא ארב. דשמע ליה כל הכי ושתיק ולא אדכיר ליה ורב ודאי לא הוה לאנסו ההיא שעתא. דהא לא היתה השמועה ההיא בפיו ולא מהרהר בה. אלא בדרך מקרה פגע ושמע מבחוץ. שאי אפשר לומר שר"א למדה לו אותה שעה שנכנסו שניהם לבה"כ לאנסם. שמוכרחים להוסיף זרות על זרות. שלא שמו על לבם גם שניהם. לא למוד התורה האסור בבה"כ ולא זכרו מנהג צניעות דבה"כ. שלא ילכו שנים ביחד. ותרי מדכרי אהדדי. אלא ודאי כדאמרן: