הגהות יעב"ץ על יומא לח:

מתיב רבינא מעשה בדואג כו'. נ״ב אע"ג דאותו של דוד קודם שהחמיץ היה שמו דואג ולבסוף שינה שמו וקרא דויג כדאיתא בסנהדרין בחלק (דף קו ע״ב). דילמא סבר דלא נשתנה שמו כל עקר. במסורת הכתיב בלבד לדרשה בעלמא הוא דאתא:

שם ראה הקב״ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן כו'. נ"ב אע"ג דרשע וצדיק ל"ק (נדה דף טז מ״ב) שהכל בי"ש חוץ מי"ש שאל"כ בטלה הבחירה. מ״מ יש בני אדם מוכנים ומוטבעים לטוב ולהפכו עם שאינו מוכרח מפני כך להיות כפוף לטבעו אשר הורישו מולדו מבטן. כי מ״מ האדם שליט עליו לשנותו ולקנות לו טבע שני:

תוס' ד״ה דלא כו' בת אבישלום נ"ב אמנם אותו אבישלום הוא הוא אבשלום שכך קראו הכתוב בד"ה (ב יא) ואחד הוא: