הגהות יעב"ץ על יבמות פו:

תד"ה מפני. אלא מצינו בעזרא. נ"ב (נחמיה י) קרו עזרא (וע׳ סוכם ל"ז א') משום דאמרינן (סנהדרין צג:) שלא נקרא ספרו על שמו. מיהו נראה שאין משם אלא ראיה לסתור דהא ודאי קראי אפכא דייקי דברישא כתיב ואת ראשית וגו׳ נביא לכהנים וגו׳ והרר ומעשר אדמתנו ללוים וגו׳ איברא משמע בהדיא התם דמעשר ללוים דוקא והא דכתיב בהדיה והיה הכהן ב"א עם הלוים הא קמפרש קרא בהדיא והלוים יעלו את מעשר המעשר וכדמסיק נמי כי אל הלשכות יביאו וגו׳ את תרומת וגו׳ א"ה קשיא טובא דהכא מוכח דלא קנסינהו לגמרי (וכן הקשה בתוס׳ הרא"ש). וה"נ מקרא דמלאכי דמייתו תוס׳ בסמוך בשם הר"י. לא משמע מידי דה״נ אשכחן בחזקיהו (ד"ה ב לא) שתקן לשכות לתרומות ומעשרות ובימיו ליכא מ״ד לקנסינהו וכן תקן נחמיה ג"כ. ובסמוך אפרש בס"ד:

גמ׳ ומנ"ל דלא סליקו בימי עזרא דכתיב כו'. נ"ב דבר זה צ"ע כמ"ש תוס' ורש"י בקדושין נדחק מאד. אבל במ״כ רפו שבר על נקלה כי בפירוש נאמר בעזרא (ג) ויעמידו את הלוים וגו׳ והלוים בני אסף במצלתים להלל. הרי שכבר עלו קודם עזרא לוים הגונים לשיר גם בכלים. ועוד יקשה מש"ל שנראה ממ"ש נחמיה שלא קנסו הלוים אפי׳ בימיו. והוא בא לירושלם זמן רב אחר עזרא. אעפ"כ היו נותנים מעשר ללוים כמש"ל וכן מוכח תו (בסוף סי׳ י"ב) שכתוב וכל ישראל בימי זרובבל ובימי נחמיה נותנים מניות וגו׳ ומקדישים ללוים והלויס מקדשים לבני אהרן. פירוש מניות הלוים. המעשר זהו מה שמקדישים ישראל ללוים. ותרומת מעשר הוא שמקדישים הלוים לב"א. וכמש"ל. וה"נ מוכח תו (סי' י"ג) כתוב ואוצרה יגו׳ שלמיה הכהן יפדיה מן הלוים ועליהם לחלוק לאחיהם. דמשו"ה נתמנו מהכהנים ומהלוים ראשים לפקח על דבר זה. כי אס לא היה ללוים חלק במעשר. למה מנה גם מלוים לחלק. הא ע"כ נטלו לוים המעשר. וצ"ל משום מעשר של לוים ותרומת מעשר דכהנים הוא שעשה זאת וכמש"ל. ואין ספק בדבר. כי הכתובים צווחים לפרשם כך. מיהו אכתי קשו קראי דעזרא דקאמר ואבינה וגו׳ ומבני לוי לא מצאתי וגו׳ ואשלחה (וגו') ואצוה (וגו׳) ואשימה בפיהם דברים וגו׳ ויביאו לנו וגו׳ מבני מחלי וגו׳. למה ליה דטרח כולי האי הא הוו להו התם בא"י לוים טובא דסלקו להו עם זרובבל וישוע ב"י כדלעיל. והרי זה היה מעשה קודם עזרא. לכן בהכרח צריך למצוא פשר דבר כי בודאי עלו עם זרובבל לוים רבים מעצמם. אלא שאח"כ כשנתבטל הבנין חזרו זרובבל ורוב העולים עמו. לבבל. אמנם נשארו מעטים מהם בודאי שכך מפורש ג״כ בחנוכת הבית (עזרא ו) והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון אלא שלא היו מפסיקין. לכן בשנה האחרת שעלה עזרא וגלותו עמו כבר נודע לו זה שחזרו רבים מהלוים לבבל ושוב לא עלו. לכן חזר אחריהם והעלם עמו. ואותם הם שנקנסו מפני שלא עלו מעצמם אבל הנשארים בא״י מגלות זרובבל ודאי לא נקנסו חלילה. נמצא היו שם ב׳ כתות לוים. לראשונים מהשבים עם הגולה ונשארו בא"י היו נותנים מעשר ולשניים שבאו עם עזרא לא נתנו הוא שכתוב וכל ישראל בימי זרובבל וגו' נותנים מניות. ובסימן שאחריו כתוב ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה איתא להא ואיתא להא וכל דברי חכמים קיימים (ועדין צ״ע לפ"ז בכ"מ בגמ׳):

שם שנא' ושוטרים הלוים. נ"ב וכ"כ עוד שם ל״ד ומהלוים סופרים ושוטרים:

שם "הרבים בראשיכם". נ"ב נ"ל שצ״ל "לשבטיכם" ככתוב ריש דברים דמשמע שהשוטרים לשבטים נתמנו משבטיהם. ומעיקרא משמע לי דה"ט שהעמידום מן הלוים לפי שהיו הלוים רבים בארץ יהודה אחר שהזניחם ירבעם ככתוב (דה"ב יא) כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחוזתם וילכו ליהודה ולירושלם. לפיכך נתנו להם מינוי להתפרנס ממנו:

רש"י ד"ה ושוטרים הרבים בראשיכם דהיינו כו'. נ"ב נ"ל שאינו מפרש"י: