הגהות יעב"ץ על סנהדרין יד.

גמ' הלך וישב לו בין ב' הרים . נ"ב שלא יראוהו:

שם סמכיה ר״ע ולא קבלו . נ״ב צ"ע מה טעם שייך בזה (מ"ש רש״י בזה דחוק וראב"ע בר י"ח הוה ומנוהו אף נשיא ובודאי הוה נמי סמוך מקמי הכי) מי נימא מסייע לרלב"ח דבעי דוקא הסכמת כל חכמי א"י לסמיכה בזה"ז. אע״ג דר״ע גופיה סמוך הוה ולא הניח כמותו בא״י כדאיתא בסוף ברכות. א"כ ק״ו לסמיכה דהאידנא שהסומכין אינן סמוכין. שאפי' אחד יכול לעכב:

שם ר' חנינא ור״ה הוה קא משתקיד ר"י כו'. נ"ב צ"ל דלאי היינו ר"ח בר חמא שישב בראש אחר פטירתו של רבי. ולא ר' הושעיא דסתם מתניתא אלא תרי אחריני ר״ח ור"ה בתראי הוו הני. ובפרק הפועלים [פ"ר ב'] ר"י תקוע אצל ר' ינאי ורי״ג אצל ר' חנינא. גם היה זקן גדול כדאיתא פ״ק דחולין [כ"ד ב'] והוא הנקרא ר"ח הגדול בכ״מ: