הגהות יעב"ץ על נדה כ:

גמ׳ אמר רבי זירא טבעא דבבל. נ"ב נראה שהוא ענין טבע העולם שנשתמשו במלה זו הרבה הטבעיים. ומכאן לקחוה ולא מציגו לה חבר בתלמוד:

שם הוה יתיב רב עובדיא קמיה. נ"ב בפרק לא יחפור:

שם וכלהו אמרינהו ההוא בתרא וכו׳ כצ"ל:

שם אייתיא דמא לקמיה דרבה בב״ח וכו׳ והדר אייתיא דמא כצ״ל וכן לקמן:

שם שאני התם דליתא לקמן כצ"ל:

שם מעיקרא אחזקיה. נ"ב עשי״ע (ח״א סי׳ ב):

שם אמר ודאי טהור כצ״ל ותי׳ לא נמחק:

שם רבי בדיק לאור הנר. נ"ב והא דאמר בפ״ק דמגילה גבי אביגיל וכי מראין דם בלילה התם בדרך היה שלא היה לאביגיל אור הנר שנאמר והיא יורדת בסתר:

רש״י ד"ה איפרא הורמיז וכו׳ ואעפ״כ היתה משמרת עצמה. נ"ב גם כל הפרסיים נזהרים מנדות כדאיתא בפרקא דחסידה בעובדא דזנדוקנא ובפ' אמ״ע (ע"ז ד׳ כ"ד) כמאן קרי פרסאי לנדה דשתנא וכו׳:

שם ד"ה מקטלא כלמי וכו׳ ומשו״ה שלח להאי. נ"ב לפי שהוא מגונה שלחו לי ע״י רמז. מחוי פרסאי לכו במחוג:

ד״ה בחווני לבאי וכו׳ יושבים מחדרים מתרגמינן כצ"ל:

תוס׳ ד״ה והא וכו׳ דרבא היה בקי. נ״ב דיהבו ליה חוכמתא דר"ה:

ד״ה אגמריה סמיך וכו׳ ורבי אחאי בר מניומי מכשיר וכי׳. נ"ב התם איכא למימר שהשאלה בא לפני שניהם כאחד והגיד כל אחד מהם דעתו והוי כשאר כל מחלוקת חכמים לשם שמים: