הגהות יעב"ץ על נדה יט.

גמ׳ ומציף מים וכמזוג שני חלקים כצ"ל:

שם גמ' וכי תימא הכא נמי נגע טהור מי איכא. נ״ב תימה מי לא תנן בפרק מומין אלו נגעים טהורים. וכן בגמ׳ דפר"א דמילה ומי ליכא פלוגתא בנגעים טובא:

שם ורבי יהושע אומר כהה. נ"ב ל״ג אומר:

שם משל לדם מכה לכשנעקר הוא משחיר כצ"ל:

רש״י ד"ה בית כרם וכו׳ אדמה ונותנה בכלי כצ"ל:

ד״ה דמיה דמיה וכו׳ הרי ד׳ מיני אדמומית טמאה בה כצ״ל:

תוס׳ ד"ה רבי יהושע וכו׳ ועוד דשאני גבי נגעים וכו' סוף שבהרתו הופכתו כצ״ל: