ר"ן ד"ה בעי רמי בר חמא כו' חרש המדבר ואינו שומע. נ"ב נראה דדחקו להא משום דבחרש גמור ליכא למיבעי מידי אם יתיר לה ברמיזה כשם שכונס ברמיזה ומוציא ברמיזה משום דקדושין אינו אלא מדרבנן אבל בנדרים דאשתו פקחת דאורייתא נינהו ולא ס"ד דלפקע להו ושוב ראיתי בפירוש הרא"ש שכ"כ: