הגהות יעב"ץ על נדרים סה.

גמ' שהשביעו באלהים מאי כצ"ל ותי' חיים נמחק:

רש"י ד"ה במדין לך כו' ואמר רבי תלמיד חכם מפר לעצמו. נ"ב זו טעות שלא נזכר זה אלא לענין נדוי של עצמו (פ"ק דף ז ע"ב) אבל [לא] בנדרים שבפירוש שנינו (ספ"ב דנגעים) כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו ואמרי' נמי לא יחל הוא אינו מוחל כו' כ"ש נדר התלוי בדעת אחרים מאן ס"ד דלשרי לנפשיה. איברא דהוה ק"ל מאן שרי ליה למשה במדין ויתרו עדיין לא נתגייר. ולא מלתא היא דכה"ג אפי' עובד כוכבים מתיר ומיחל דמה שאסר עליו והשביעו לטובתו ולהנאתו א"צ התרה כדתנן ס"פ דפרקין דלעיל ה"ז יכול להפר את נדרו שלא ע"פ חכם (ועי' י"ד סרכ"ח סל"ט וס"ס רל"ב) וה"נ בנ"נ אילו איהו גופיה הוה מחיל על כבודו ושרי ליה הוה משתרי שלא ע"פ חכם ויתרו נמי דכוותה מרצונו מחל והתיר לו נדרו ושבועתו. מאחר שלדעתו ולהנאתו נדר ונשבע יכול לבטלו ל"ש ישראל ל"ש עובד כוכבים זה פשוט:

ר"ן ד"ה תניא המודר כו' שיתבייש מחברו שהנדר היה כצ"ל:

ד"ה והיכא דהוי בפניו כו' וראה מה עלתה בו. נ"ב זו אינה הוכחה דאע"ג דדיעבד מותר מ"מ ח"ה היה בדבר דכוותה אשכחן טובא והא דוד שלא חטא בב"ש אפ"ה אפרעו מיניה טובא. ואפילו במילי דקיל טפי אמרי' בכמה דוכתי אדם חשוב שאני. גם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו':