הגהות יעב"ץ על מעילה ז:

גמ' אמר ר"ל משום רב אושעיא תשובה גנובה . נ"ב כיוצא בה מצינו לר"א פ"ג דע"ז (מ"ד ע"ב) ופירש"י תשובה גנובה השיבו דחהו בקש:

מתני' יש מעשה . תיבת יש נמחק. ונ"ב תיבת יש ט"ס יתור נפיש לגמרי ולא נמצאת במשניות ולא בפירוש ר"מ:

שם ועל זה ועל זה "חייבין" משום כצ"ל:

רש"י ושחט את שניהן וכו' דלאו דידיה דמשום. צ"ל משום:

ד"ה (בסוף הדף) והא ממונא וכו' ה"נ דייקינן בסיפא ואמאי כצ"ל ותיבת דרישא נמחק:

ד"ה אמר ר' חנינא וכו' להוציאו ממעילה "ומלהביאו" לשריפה "לאלתר" כצ"ל:

תד"ה הא ממונא וכו' (בסה"ד) ואע"פ שלא נזרק. נ"ב לא נהירא. אלא דוקא לעיל בר"פ גבי קדשים שנפסלו דקתני שהי"ל שעת היתר אפליג בה היכי דמי שעת היתר. דשפיר מתפרשא בהנהו תלת גווני. אי שעת היתר שחיטה. אי שעת היתר זריקה. ואי שעת היתר אכילה. אבל הכא דבקדשים כשרים עסקינן. פשיטא דלא סא"ד לפרושי זריקה אלא במשמעה בפועל. דיקא נמי דקתני מעשה דמים. ול"ק בקצור הדמים בק"ק כו':