הגהות יעב"ץ על מגילה י.

תוס׳ ד״ה שמעתי. דהא גזרו טומאה כו׳. נ״ב אחוניו גופיה לא קשיא דהא לא גזור אלא יוסי בן יועזר וחבלו (אף לא הוחלטה על ידיהם כי אם ע"י רבנן דשמונים שנה (עי' בשבת ט"ו ב')) וחוניו בן שמעון מיד אחר מות אביו בנה אותו בית כדאיתא שלהי מנחות ואיהו קדים להו דאינהו קבלו מאנטיגנוס והוא משמעון הצדיק. מיהו תוס' שפיר מקשו למאי דקאר״י מקריבין בזה״ז:

ד"ה דכ"ע. דמשמע דעמון ומואב שהיו בעבר הירדן היו מא"י מיירי כו׳. נ״ב לדעתי אין הכרח כ"כ לומר כן דאיכא לאוקמה לההיא בארץ לסיחון ועוג גופייהו ולא במה שטיהר בסיחון (וכ״ה בתוס׳ חגיגה ג׳ ב' וביבמות ט״ז א׳ וב״ב נ"ו א') אלא מיהא מדסתם ותני עבר הירדן משמע דלא פלוג בהו אלא כל עבר הירדן אחד ודינו שוה: