הגהות יעב"ץ על קידושין מז:

מלוה ברשות בעלים לחזרה קאי . נ"ב תימה ומי איכא מ"ד דלאו ברשות בעלים לחזרה קיימא מי לית ליה הא דתנן ריש מכות סתמא מעידין באיש פלוני שחייב לחברו ע"מ ליתן עד שלשים ואי איתא אמאי משלמי כי מתזמי וקמייתי עלה ברייתא דמלוה סתם אינו רשאי לתבעו עד שלשים יום וכי מתני הכל לפי תנאו (ומייתי ליה מקרא). א"ה רשב"א במאי קמיירי אי בתוך שלשים בסתם הלואה או בתוך זמן שקבע כ"ע סבירא דלאו לחזרה קיימא ואי לאחר זמנה בהא לימא ת"ק דלאו לחזרה קיימא וי״ל דאיכא לאוקמה ההיא דמכות בששלח בה יד והתחיל להוציא ממנה כ"ש בשכבר הוציאה כולה כה"ג כ"ע ס״ל לאו לחזרה קיימא והכא מיירי בשעדיין כולה בעיין והכא והכא תוך זמנה לאונסין:

רש״י ד"ה השואל וכו' לעשרה ימים . נ"ב לדוגמא בעלמא נקטי' ה״ה פחות או יתר אלא לאפוקי סתם שאלה דס"ל דהדרא מיד: