הגהות יעב"ץ על גיטין ו:

גמ' ותנן ר"מ אומר וכו'. נ"ב אע"ג דמשניות כבר היו סדורות בימי תנאים ראשונים כדמוכח שלהי כלים. אבל שתהא משנה זו בימי רי״ש בשם ר"מ אינו נראה לפי שר"מ תלמידו של רי״ש היה כמ"ש פ"ק דעירובין (דף יג.) אלא תלמודא הוא דמסיק לה למתני':

שם א"ל אביתר בני . נ"ב אליהו א"ל לר"א כך אומר הקב"ה אביתר בני וכו':

תוס' ד"ה אמר ר"י וכו' או ד' תיבות צריכין שרטוט. נ"ב ולי נראה דטעמא דשלש אין כותבין בלי שרטוט היינו באגרת דוקא ומשום דאיכא למיחש ביה שאחר שקראה יזרקנה הוא [או] אחר. לאשפה (כדאמרינן דכוותה (ידים פ"ד) נמצא למחר זה פורע שטרו וכו' ונמצא ש"ש מוטל באשפה) וכיון דכתיב בה לשון מקרא חלה עליו קדושה משו״ה אצרוכה שרטוט דלהווי לי הכירא ולא שדי' ליה או שנוי הלשון דתו ליתא קדוש משא״כ בתפילין ליכא למיחש מידי דמידע ידעי דתפילין נינהו אע״ג דלא משרטט ולא אתא למשדינהו:

ד"ה זבוב וכו' ותהיינה צרורות עד וכו'. נ״ב אין מביאין ראיה מן המלכות שאין משתמשין בשרביטו וכיון ששמש בו הדיוט נתחלל ולא אורחייה לאשתמושי ביה:

ד"ה שלש וכו' בסדר עולם אמר דאותו יום דפלגש בגבעה. נ״ב לא מצאתי זה בס"ע שבידינו וגם לא אדע המכוון בלשון זה של תוס' דאותו יום דפלגש בגבעה על איזה יום. ועמ״ש בספרי אם לבינה בעז"ה: