הגהות יעב"ץ על גיטין נז.

גמ' לא תדרוש שלומם . נ"ב וא"ת מי ישמע לו לסתור את שכבר בנה באמרו דחשיבה בההוא עלמא וי״ל משום דבהפקירא ניחא ליה לאתהוניי בהאי עלמא וישראל מדוכאים בעוה"ז וכן גריס לפיכך לפי דרכו יפה השיבו:

שם והחריב את ביתו . נ"ב בודאי לא נחרב הבית בשבילו בלבד אלא הא והא גרמא:

שם תדרוש שלומם . נ"ב ענה אותו בכתוב שנאמר לישראל על עמון ומואב ששכרוהו לקללם כלומר כמים הפנים וגו' ובמדה שמדדו לכם צריכין למדוד להם. ונראה דסמיך נמי אתשובה דשונא והתלמוד קצר. ולפי שא"א לו להשיג מעלתם לפ"ז לכן יען אותו שלא ידבק בהם שלא יירש תרתי גיהנם:

שם ההוא בר דרומא . נ"ב בתר מקומו והוא בדרומה של ירושלים:

שם אכשלי' פומיה . נ"ב משום שבלא זאת לא היה בני בתר כשרים והגונים כל כך כדמפרש במדרש שנתחייבו לפי שהיו שמחים לאד של ירושלים וארע בזה הענין כדרך שארע במלך מואב עם יהורם מ"י:

שם אזדקור ואכול ושתו . נ"ב אזדקור קפצו ורקדו:

שם היו בה כיוצאי מצרים . נ"ב שמא פירושא שכל כך יצאו ממנה מיום הוסדה עד שחרבה:

שם והאי בחדא מטה . נ"ב צ"ע אי שרי בכה"ג אע"ג דליכא אלא איסורא ונ"מ נמי לט"ב:

שם והעמיד להן עדים . נ"ב שיעידו בדבר מכוער ופשיטא שהפסידה כתובתה ע"פ עדות כזו דלא גרע מעוברת על דת משה ויהודה. ונ״ל שלובן ביצה שהטיל לא שהיה צריך לכך אלא להחזיק הקול והכיעור עשה אותו רמאי כן ולא אהני לי' דמתוך זה נתגלה רמאותו ותחבולתו שבשקר עשה לפתות העדים בדבר כזב: