הגהות יעב"ץ על גיטין נו.

גמ' סבור רבנן לקרובי' וכו' יאמרו בעלי מומין קרבין. נ"ב סבור שלא תקפיד המלכות מאחר שרוצה בכבוד הי״ת:

שם שדא גירא . נ"ב כענין שכתוב בנ"נ כי עמד וגו' אל אם הדרך קלקל בחצים וגו' ולפי שראה מה שעלתה בנ"נ בסוף לכן לא בטח בנסיון זה שכבר ה"ל ממי ללמוד:

שם הנהו בריוני . נ"ב אנשי בליעל פראים מדבריים כמו חית השדה דמתרגם חיות ברא וכמ"ש שור הבר:

שם מרתא בת בייתוס . נ"ב אם היא מרתא ב"ב שנשאה יהושע ב"ג כדאיתא פ' הבע״י דעיילא לינאי מלכא תרקבא דדינרא עד דאוקמי׳ בכ"ג. קשיא טובא דבין שיהא אותו ינאי מלכא הראשון או אפי' השני או אולי השלישי הו״ל הורקנוס האחרון חמיו של הורדוס (אין עיר הורקנוס הנקרא בל"ח זולתו) א״כ עכ"פ היתה מרתא בזמן החורבן האחרון לפחות זקנה מאד הרבה יותר ממאה שנים כי ממלכות בית הורדוס עד שחרב הבית יותר ממאה שנים. וכבר היתה אלמנה כשקדשה יב"ג בימי ינאי. וכנראה כאן חזרה ונתאלמנה וזה דבר זר שחיתה כל כך שנים. ואין זה לומר דתרי מרתא ב"ב הויין ותרוייהו עתירתן טובא:

שם בעו למדקרי' . נ"ב אותם ששומרים שער העיר הנצבים שם על משמרתם ואינם רשאים לזוז משם ולחקור מה נעשה בעיר לדעת אם חולה היה ומת:

שם ושושילתא דר"ג . נ"ב צ״ל שהוא ר"ג דיבנה כי אביו בנו של ר"ג הזקן הוא הנהרג כמ"ש בפ"ק דסנהדרין והוא מעשרה ה"מ:

שם והיה דם מבצבץ . נ"ב עי׳ תוס' וי״ל ע"ד משגיא לגוים וגו':

שם נטל את הפרוכות . נ"ב פרכות דבבי טובא הוי:

שם אלא קבוצים . נ"ב דריש קבורים כמו קבורתא בלשון גמ' שהוא ענין מקובץ כמו קבורתא דאזלי ודאהני וכן רבים:

שם א"ד קבורים ממש . נ״ב נ"ל דלפ״ז מפרש גם וישתכחו ככתבו וגם זה ע"ד לשון ארמית ר"ל קבורים וישתכחו שתי מלות דבוקות הן כלומר ראיתי רשעים מעם דברים קבורים ונמצא בידם:

שם נעשה ראש . נ"ב כך אמרו חכמים ז"ל במ״א שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר הקב״ה בניו: