הגהות יעב"ץ על עירובין יב.

תוס׳ ד"ה בפסי . דשניהם משהו. נ"ב נ״ל דמשהו דפסין ל"ד למשהו דלחי דבכל דהו סגי ליה אפי' כחוט הסרבל. ומשהו דפס היינו לאפוקי דלא בעי ד' ולא שלשה כר"י. מיהא בעי שעורא זוטא שיכול לעמוד שאין פס או עץ נצב ועומד כענין פסי ביראות ור' לא ס"ל כר"א אלא דבעי תרתי: