הגהות יעב"ץ על חולין קלג:

גמ' דיתיב נכרי אכספתא כצ"ל וכן לקמן:

שם סתם נכרי מפעי פעי. נ״ב דכוותה בעירובין שלהי הדר:

רש״י ד"ה הלוקח וכו׳ חייב במתנות שלא זכה. נ"ב צ"ע אי חייב בכולהו מתנות כה"ג דזרוע וקבה דכהן נינהו:

ד"ה וברית מלח וכו' אינה שובתת. נ"ב מלח אינו נפסד מלחא סריא במאי מלחי לי':

תוס׳ ד"ה ועורות וכו׳ והו"ל לממני׳ עם עשר שבמקדש. נ"ב י"ל משום דהוי נמי עורות של שלמי חגיגה ושמחה ברגל כדפרש"י פ"ק דיומא (יב א) שאותן היו ג"כ כהנים נוטלין בזרוע אם היו אושפיזכינים אע"ג דאמרי׳ התם בזרוע נטלום והיינו מדין ד"א כדמפרש התם וזהו שייך בירושלם דוקא כדאיתא התם וה״ה נמי דעורות שלמים של יחיד כל השנה. זכו בהם כהנים אם היו אושפיזכינים לבעל הקרבן שטעון לינה ודבר מצוי הוא משום דשכיח כהני משמר בירושלם. וגם אפי' עורות שזכו בהם מד"ת. אע"פ שהיו מתחלקין בעזרה (ואף זה אינו מוכרח) מ״מ הנייתן אינה אלא בירושלים. משא"כ בעשר דמקדש. שהנייתן אינה אלא במקדש דוקא. וזה פשוט: