הגהות יעב"ץ על חולין קלב.

גמ׳ נפקא להו ממאת זובחי הזבח כצ"ל:

רש״י ד"ה מאי חייב נמי כצ״ל:

תוס׳ ד"ה תנא דבי וכו׳ בתרומה דחמירא. כ״ש דיהבי לה כצ״ל. נ"ב לא הבינותי זה מה ענין אוכלת דתרומה לשיתנו לה מתנות הלא ודאי אין נותנין לה תרומה. אלא אוכלת מלחם אבי׳ כל שלא נשאת לזר ואז גם בתרומה אינה אוכלת ושמא ז"ש ומיהי כו׳ אך לא נראה מעולם:

ד״ה ה"ג מאי נוהגין. נ"ב דלשון חייב הוא דקאמר ותו דלקמן מוכח דלשון חייב ס"ד דוקא כולהו משמע ומאי מותיב ר"ז וכמ"ש תוס׳ בסמוך:

ד"ה בזמן וכו׳ א"כ גם האחרים. נ"ב עלח"ש: