הגהות יעב"ץ על חולין קו.

גמ' אבל לא פניו ידיו ורגליו. נ״ב ר"י הבליע חששתו בזה דחייש דילמא אתי לשכשך בהו פניו ידיו ורגליו בבת אחת דנעשו שופכין ומזהמין את הידים ומש"ה אפי׳ לממשי לחודי' כדחזקי' לא שרי בבת בירתא. ור"פ חשש׳ יתרה נקיט אפי׳ תימא דליתא לחששה הנז׳:

שם ועוד משום מצוה. נ"ב נ"ל משום די"ל תינח בכהנים שפיר תיקנו נט"י לחולין משום סרך תרומה אלא בישראל מאי סרך שייך בהו:

רש"י ד"ה דאפסקינהו וכו׳ אבל מחוברין למקוה. נ"ב הוכרח לזה משום כל גופו שאין טבילת הגוף בפחות ממ"ס. אך ל"י מה הוצרך לומר שאין שם שיעור מקוה המ"ל אע"ג דאית בהו שיעור כיון דאינן במקומו גזר אטו מנא ופסיקי׳ (חסר ת"א) וודאי הכי משמע לגמרי פסיק להו:

תד"ה דפסקינהו וכו׳ לענין מחטין וצנורות וכו׳. נ"ב לכאורה משמע דהשתא סברי תוס׳ דאיירי באינן מחוברין ופחותין ממ"ס. לזה תמיהא מאד מי איכא מ"ד טבילת אדם בפחות משיעור מקוה אלא צ״ל דמעיקרא סברי דבטלו פחות ממ"ס אפי׳ מחוברים מ״מ לידים שרו והדר אמרו דבמחובריב לא בטלו ודו"ק כמדומני: