גמ' מכאן שהאשה צרה כו'. נ"ב ולפי שהכיר בה אברהם שעינה צרה לפיכך אמר לה בתחלה קמח כפי מדתה. מ"מ אמר גם סולת לבסוף כלומר הברירה בידך אם קמח אם סולת. עשי כרצונך ואשר ישר בעיניך תעשי:
תוס' ד"ה פת כו' ולא פת של קטנית . נ״ב דאינו מאכל אדם כדאיתא בעירובין [פ״א א׳ ע״ש]: