הגהות יעב"ץ על בבא בתרא ט:

אמאי קרו ליה עולא כו' נ"ב נראה ששם עולא הוא לבחור עול ימים. וגם שנמצא בכתוב (דה"א ז') שם עלא דגוש:

תוס' ד״ה גדול . דמשה נמי עשה כו' - נ״ב מי יגיד לנו זה. שמא לא היה מזומן לו עני כלל. וכן נראה דבמדבר היו כל ישראל שוים ולא היה בהם עני הצריך לפרנסה. שכולם היו אוכלי המן ושותי הבאר שלמותיהם לא בלו וגו'. הרי ודאי כולם עשירים היו שמחים בחלקם. ולמי היה צריך לתת בסתר. ואע״ג דכתיב והדל לא ימעיט. לענין כסף לחוד הוא שלא היה יד כולם משגת בשוה. ובשביל כך לא היו צריכין לקבל צדקה ואעפ״כ גם מכסף לא היה חסר שום אחד מהם. כולם יצאו ברכוש רב בין רב למעט לכן נתחייבו כולם בשקלים בשוה. ולא נקרא דל אלא בערך העשיר הגדול. ודכתיב במשה צדקת ה' עשה אינה צדקה לעניים אלא כדכתיב צדק צדק תרדוף בפרשת שופטים והיינו נמי דמפרש בהך קרא ומשפטיו עם ישראל: