הגהות יעב"ץ על בבא בתרא נו.

פיסלא . נ״ב מלשון פסל לך:

שם ושלמאה. נ"ב כך ת״א הקיני. א״כ שלא כסדרן קמפרש להו. ונפתוחא הוא מבני מצרים ככתוב. וערבאה הוא מבני ישמעאל:

תוס' ד"ה כל. טפי ה״ל כו'. נ״ב במו"ק לא דקו בה. כי הור ההר הכתוב שם (שלא הראהו כי לא נזכר שם) הוא הר הלבנון ונקרא גם אמנה ושנינו רפ"ו דשביעית מאמנה ולפנים נאכל ונעבד נמצא אין שביעית נוהגת בו וכן אינו חייב במעשר והוא חלק מא"י שלא נכבש עד לעתיד:

שם ד"ה חייב . דקסבר ק"ר כו'. נ"ב אינו מוכרח די״ל בחיוב מעשר של עולי מצרים קאמר - אלא דלתוס' משמע דשמואל הלכתא לדידן אתי לאשמועינן. וגם בזה י"ל דחייב מיהת מדרבנן האידנא נמי:

שם ד"ה הר תימה דמשמע כו' נ״ב לכאורה דבר תימה הוא שהוצרכו למשמעות זה הלא הוא דבר מפורש בתורה כי לא אתן וגו' [דברים ב] א"כ פשיטא לא כבשו אלא לפי שבימי דוד פרצו הגדר והותר הנדר כמ"ש במד"ר [עתוס' ב"ק לח ד״ה נשא] ושמא אח״ז לקחו ישראל מארצם. ואע״פ שלא נראה כן מהכתוב שלעולם נשארו בארצם עד שבא נ"נ והגלם:

שם היינו ארץ סיחון כו'. נ"ב היא ודאי עדיפא דארץ האמורי ורפאים היא אבל באמת גם עמון ומואב שטהרו נזכרים בתוספתא [פ"ז דשביעית] בפירוש: