הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן מא

אמר יפה כו׳. נ״ב רשב״י:

והייתי מתעסק בדברים בטלים. נ״ב שעבר על מ״ש [משלי כג] באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך ואומר [שם ט] אל תוכה לץ וא״ח [אבות פ״ד] אל תנחם חברך בשעה שמתו מוטל לפניו ואת״ל בשעת קלקלתו ואמרו [עי' עירובין מא:] היסורין מעבירין כו׳ ועד״ק ואמרו [ב״ב עז:] אין אדם נתפס על צערו וראיה מאיוב. לכן היו דברי תוכחתו לעני הדעת המתגולל בדמי ייסוריו נחשבים דברים בטלים ודאי:

והעומד מלפני הספר. נ"ב המגלח:

והעומד מלפני החולי. נ״ב כלומר עמד מן החולי:

אלו שתקנו חכמים. צ"ל ששנו:

חמשה מלכים. נ״ב נ׳׳ל דמפיק מנשה ומעייל אחז ואחזיה אמון:

אין מצטרפין כו׳. נ׳׳ב אקרא דוהבאתי וגו׳ וצרפתים קאי. ונראה מצרפין גרסינן: