הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן ב:ה

אף זרובבל יצא מהול כו׳ נאום ה׳. נ"ב סיפיה ושמתיך כחותם היינו אות ברית קדש שהיה חתום בו מבטן אמו לעד אמת דאל"ה מאי רבותיה דחותם:

ונמצא שאני מסתכל בא"א. נ"ב ומשא"ח [רפ"ב דקדושין] אשור לאדם שיקדש אשה אא"כ יראנה. בזה אין לחוש שיסתכל בה עוד כשתנשא לאחר. שהרי לא ישרה בעיניו. כיון שלא נשאה כמו שהיה בדעתו. אבל איוב נזהר. לפי שהיה לו אשה ולא היה צריך אליה אם לא להרבות נסים או להשיאה לבנו ולקרובו אם תושר בעיניו. ומזה ראוי כל אדם ליזהר ודאי. שמא יבוא להסתכל בה גם כשתהיה א״א: