הגהות יעב"ץ על עבודה זרה ג.

תוס' סד"ה נוגעים. נ"ב ואעפ"כ נוגעים בעדותן הן מחמת הנאה שקבלו מישראל בקבלתן את התורה כפרש"א. ול"נ שא"צ לדוחק זה. ובלא"ה א"ש דאיכא למידק בודאי לאו על כל ישראל הכונה בכאן שקיימו כל התורה. כי הלא ידוע שעברו עליה. גם אין שמים וארץ נוגעים בעדותן להבא שהרי פרש"י עה"ת שלכך העיד עליהם שמים וארץ שאם יעברו יד העדים תהיה בהם וגו' כמש"ה והיו שמיך וגו'. אלא טענת או"ה לנגד ישראל לע"ל זאת היא מדוע ישראל המקיימים את התורה י"ל שכר מצווה ועושה לא כן העובדי כוכבים. והיינו מחמת שלא רצו לקבל התורה. כדאמר לעיל. היינו דקטענו. ישראל שקבלוה היכן קיימו הקבלה. עד"ש [שבת פח א' שבועות לט א'] בפסוק קימו וקבלו מש"ק כבר. ואו"ה הא לא משמע להו וסברי דקבלת ישראל נמי לא הוי קבלה. שהרי באונס היתה ומודעא רבה לאורייתא. ולמה א"כ יקבלו עליה שכר כמצווה ועושה. מאי עדיפותייהו מאו"ה שלא רצו בה. ואהא קמהדר להו שפיר שמים וארץ יעידו שקימו כו'. והראיה שהרי הם קיימים. ואהא קמהדרי או"ה נמי שמים וארץ הא ודאי נוגעים בעדותן בענין הקבלה. שאל"כ יחזירם לתוהו ובוהו. והכי מתיישב שפיר: