הגהות יעב"ץ על ערכין יג:
Haggahot Ya'avetz on Erchin 13b (Haggahot Ya'avetz on Arakhin 13b) · הגהות יעב"ץ על ערכין · free full Hebrew text
Open in the reader →שם אמר רב אסי דאמר קרא אסף במצלתים להשמיע. (כ"ה בדפוס פראנקפורט) והגי' הגאון אסף ואיתן במצלתים נחושת להשמיע. ונ"ב קשיא דהא קרא הכי כתיב והמשוררים הימן אסף וגו' ותו תשעה כנורות ושני נבלים מנלן. ונ"ל ברור שט"ס ארע כאן ולא זהו הפסוק שמביא בעל התלמוד אלא כך צ"ל ואסף במצלתים משמיע (דה"א טז) [כאשר הוא בדפוס לפנינו] תחלתו אסף הראש והדר קחשיב מן זכרי' תשעה לוים עד ויעיאל בכלי נבלים ובכנורות הרי תשעה לכנורות והדר קחשיב אסף לחודי' במצלתים. הרי הדבר ברור דהך קרא הוא ודאי ונוסח הישן בגמ' ואסף בוי"ו (ובלי זכר הימן ואיתן ולא תיבת נחושת הוא הצודק רק מלת להשמיע מוטעת וצ"ל משמיע אז הכלל עולה טוב וישר שהרי למדנו לתשעה כנורות וצלצל אחד. ועדיין נשאר לבאר סמך לשני נבלים מנין. וגם בזה מצאתי רמז מבואר מאד ראה בפרשה שלפני זו (סט"ו) הכתוב שתחלתו ועמהם ימונה זכרי' בן (הוא שם אחד שכן הוא נמנה זכרי' בפסוק דלעיל) ויעזיאל (והוא יעיאל הראשון שבכתוב דלעיל) ושמירמות וכולן מספרן שלשה עשר לוים עומדים על הדוכן בכלי שיר שונים ובכללם אתה מוצא התשעה הנזכרים בכתוב (שתחלתו אסף וסופו אסף הנ"ל בפרשה השני') הרי כאן שלשה יתרים. ובאמת עובד לא הי' אפשר להמנות עם שנים עשר הלוים לדוכן לפי שהוא הי' גם מן השוערים (כמש"ל די"א ב' ע"ש) א"כ ודאי לא הי' מתמיד במינוי המשוררים. אלא פעם שמש בשוערים ופעם במשוררים בזמן שהי' חסר אחד ממנין השנים עשר של שיר הדוכן. היה הוא ממלא מקומו (והי' ג"כ משוררי' אחרים זולתו) או כלך לדרך זו זכרי' בן שנים נמנין הרי י"ד צא מהם עובד ויעיאל שוערים נשארו י"ב קבועים לדוכן הרי הכל סידור יש כאן י"ב לוים בכל כלי שיר על הדוכן בכלל שאין פחותין מהם ובפרטן תמצא תשעה לכנורות שנים לנבלים ואחד למצלתים הוא הצלצל. ועתה מיושב גם הכתוב בפרשה הקודמת והמשוררים הימן ואסף וגו' קחשיב תלתא למצלתים. לא בהדדי בחד זמנא עבדו בי' אלא חד מנייהו בחד זמנא כדמוכח אידך קרא. ברוך ה' שהאיר עיני ואל יציל מפי דבר אמת עד מאוד:
שם ויעמד ישוע בניו ואחיו וכו' בני יהודה כאחד לנצח על אותה המלאכה וגו' כצ"ל:
שם למימרא דנבל לחוד. נ"ב ק"ל היכי ס"ד דאיכא מ"ד דחד הוא והא כתיב (דה"א טו) וזכרי' וגו' הנבלים ומתתי' וגו' וי"ל דאפשר לפרש נבלים דהתם היינו נמי כנורות בני עשרה נימין ואמאי קרא להו נבלים משום דנפישי נימין דידהו כמסקנא דהכא והיינו דכתיב על עלמות שהיו עשוין כנגד של עולם הבא של עשר נימין ועוה"ב נקרא עלמות ובכנורות הרי כתיב על השמינית היינו אל שמונה נימין כנגד ימה"מ וזה נכון: