הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא פ

(ע) בד"ה לדידי כו' (פ) דף כ"ג (צ) ואמאי כתבו התוס' דשיעור תקיעה הוי הפסק (ק) בשבת דף קל ג ע"ב דמקשה הש"ס הוא רק משום (ר) דתרועה הוי כשתי תקיעות וכן שברים וא"כ לאחר שהתחיל נמי (ש) דף כ"ג עיי"ש (ת) לתש"ת דאין לשברים או לתר"ת סוף משום דאין לתרועה ראש וקשה בל"ה על ר' אבוהו בנא טעם דהפסק דהא לא יצא משום דאין ראש וסוף וא"ל משום דבה"א לא ס"ל טעמא דר"א משום דהוי גנוחי ויליל כחדא רק משום גנוחי לחוד או יליל לחוד וא"כ לא בעי נמי בנשימה אחת. אך מ"ע קשה (א) בלא טעם דהפסק רק משום דאין לשברים סוף וא"ל כנ"ל דלא מספקא לי' אלא בשברים לחוד ותרועה לחוד (ב) אבל משום לכתחלה הוי בל תוסיף (ג) על קשר"ק דהוי עשיית המצוה שני פעמים בלא שינוי (ד) משום חילול יו"ט וא"ל כנ"ל דבל"ה יהא חילול יו"ט דז"א (ה) לענין אם תש"ת עיקר והתרועה הוי הפסק. כבר (ו) עיין מגילה דף ח"י ע"ב: