הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא סה

האיסור הוא כך דהתורה אסרה ליין בפ"ע (ס) דהצריכותא של הש"ס אע"ג דאין מזהירין מן הדין מ"מ מצריך מכח עשה דגיעולי עכו"ם כנ"ל (ע) דהא לא הוי בבל תאכל חמץ דהא איסור חמץ לא חל על איסור טבל (פ) לתירוץ הראשון דהוי כולל ע"י משקין (צ) אלמא אקריב עומר כו' דמה צריך להוכחה זאת. ת"ל דאם לא הקריבו עומר האיך היו אוכלין עכשיו י"ל (ק) דליכא למימר האיר המזרח מתיר והא דקאמר מעיקרא לא אכיל אע"ג דאכלי מצה כו' (ר) ביבמות דף ל"ג (ש) ולא מוכח מדאכלי השתא דאקריב עומר כקושיות הב"ח (ת) כיון דדיעבד אם נקצר ביום כשר