הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא נט

(ד) נ"ל דצ"ל מנזיר ועיין פסחים י"א ע"א (ה) ואין יכול לפדות והקדש לא פקע כנ"ל (ו) יבמות דף י"ג ע"ב (ז) קידושין דף ל"ו (ח) דף ל"ח ע"ב (ט) ולפי"ז בכאן גם בלילה הראשונה לא יצאו (י) בפ"ח מהלכות מלכים ה"א (כ) הוי איסור חדש ולא מקודם (ל) כפי אשר זכיתי לענ"ד תוכן כוונת רבינו בכל אחת ממילותיו הפי' כך הוא. י"ל דבאמת כיון דהוי ספק [היכן הובא שליש] וצריך לצאת בו [ידי מצה]. וא"כ [על כרחך מהראוי לכל שבעה. והוא מכח] אי אפשר בע"א והוי שעת הדחק ומותר של א"י] וא"כ [זה דוקא] אם לא הוי הבאת שליש ביד ישראל רק ביד כותים [אזי] מותר לכל שבעה דא"א בע"א. וא"כ [כדי לצאת ידי מצה ממה דהוי בב"ת חמץ בעינן לספיקא] דילמא לא הובא שליש ביד כותים ושרי [לצאת ע"י הקדש כנ"ל והוי תרתי דסתרי] וא"ל [כיון] דהוי ספק דילמא לא הובא שליש ביד כותים ולא מהני הקדש דהוי איסור חדש קודם אפ"ה מן התורה ספיקא שרי. [וכן לאכול כל שבעה] מספק שרי מן התירה כי הוי שעת הדחק [ז"א] דצריך [אתה] ליטול [יחד לההיתר אכילה כל שבעה מספיקא] דלא הוי הבאה ביד ישראל ושריא כיון דא"א בע"א וצריכא ג"כ כדי לצאת ידי מצה ליטול [ספיקא] דילמא לא הוי ביד כותים [ויוצא ע"י הקדש נמצא אתה צריך ליטול יחד