הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא רצח

(ג) נלע"ד בכוונת רבינו כמו דאמרינן בחו"מ סימן ע"ז שנים שהפקידו אצל אחד יכול לסלק חלק השותף לב"ד. ור"ל בתיבת אין אוסרין אין מאסרין אותו. ובמ"ש כן איתא גבי אפוטרופסין בח"מ. הוא ראיה בפ"ע לדין הנ"ל כמו דאמרינן בסימן ר"צ דאם הלוה מעות של יתומים דיכולים ליטול מיד הלוה דלא עדיף מאפוטרופס דאתי מחמתי' וכמו שהיינו יכולין לסלק האפוטרופס כן אנו יכולין לבטל ההלואה עיי"ש ה"נ כיון שאת אתי מחמת השותף ולהשותף הייתי יכול לומר גוד או אגוד כן אני יכול לומר לך כנלע"ד והמעיין יבחר (א) סימן קי"ח סעיף י"ז (ב) וז"ל הב"ש שם ס"ק י"ח וב"ח הבין דסותרים זא"ז מ"ש הב"י כאן תשו' הרא"ש ובסי' ק"ה כ' בתשו' הרשב"א וליתא דהא קיי"ל במתנה ומחילה א"צ מסירת מודעה כו' (ג) ומש"ה מקשה מתשובת הרשב"א (ד) מה שחילקו דבתשובת הרא"ש היה רוצה לגרשה מחמת שלא היה לה בנים ורשאי קודם חר"ג ולכך הוי פשר עיי"ש (ה) נ"ל כוונת רבינו דלכאורה בפחות משוי' הטעם משום דעל השאר הוי כמו מתנה, והכא לא שייך זה דהא ברוב פעמים מתפשרים משום דלא ידע אם יזכה בדין ולא ידע אם שוי' יותר ואמאי מהני טענת אונס ומ"ה מסיק דמ"מ מהני. וזה שכתב תיבת ברובא ר"ל ע"פ רוב אינו יודע (ו) אם התובע טוען טענת אונס (ז) דאנן סהדי דגמר ומקני (ח) דאפשר דבאמת לא גמר בלבו (ט) דבמכר גמר ומקני ואפילו בלב לא גמר הוי דברים שבלב: