הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא קצח

(ט) באה"ע סי' י"ז סעיף מ"ד והיא דעת הרמב"ם בפרק ט"ז מה"א (י) והתירוני לינשא מתירין אותה ואין נותנים לה כתובה (כ) עיין כסף משנה שם הלכה נ"א שכתב על הה"מ דנותן טעם דבממון פסק ככל תיקו ולא שת לבו לישב למה מתירין אותה לינשא הוי ליה למיפסק בה ככל תיקו דאיסורא (ל) סימן י"ז סעיף מ"ג בהגה"ה וז"ל, וי"א דאפי' יש לה עד כו' ועיין בב"ש שם ס"ק קל"ב (מ) שבועות ל"א (נ) דף ל"ו (ס) וכדאיתא ביו"ד סימן שי"ד (ע) בשאר עדות היכי שבפעם שניה הגיד לפני ב"ד בחרם, הדין דאינו חוזר ומגיד (פ) דברי קדשו של זקני זצ"ל כאן צ"ע דבהו מלוה ולוה פי"ז מפורש דבד"מ אין מדקדקין בדרישה וחקירה, וצ"ל דהיא זצ"ל דבר בקדשו מדינא דאורייתא ועיין בש"ך חו"מ סימן ל"ג ס"ק ט"ז (צ) דף ב' ד"ה מעידין (ק) דף ד' ע"ב ד"ה אלא כו' (ר) דף ל"ב ד"ה דאין כו':