הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא קכג

(א) אנו דנין אם מותר לשחוט ולהקריב (ב) גבי שור הנסקל שנתערב בחולין (ג) בפי"ט הלכה א' (ד) דהא כי ימות אחד הוה אחר שנודע (ה) בחילוק בין נודע ללא נודע (ו) יהא שרי כי ימות אחד דהוי כלא נודע (ז) דכל אחד בפ"ע שרי כמו מין במינו ביבש ביו"ד סימן ק"ט דמותר להרבות עד ששים משום דעדיין לא נאסר עיי"ש סעיף ב' (ח) ויהא מותר אותו שמת לפדות לכלבים דממ"נ אם האיסור מת נתבטל נעשה היתר ואם מן הקדשים מת א"כ כי טפדה שרי למ"ד פודין (ט) דעליהם ליכא ממ"נ וא"כ אם זה הוי איסור ל"ש לומר דנתבטל (י) בנדרים דף נ"ב (כ) בסי' ק"י ס"ק כ"ה (ל) שם בס"ק כ"א (מ) ומותר אפילו בב"א (נ) בסימן קי"א ס"ק ח' (ס) הוי כאילו בא לשאל על כולם בב"א (ע) עיין בסימן ק"י (פ) בדף י' ע"א: