הגהות שארית ציון עח

(עח) סי' ל"ב. ר' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן וכו' . לקוטי מנחם שם הבאתי בשם הכסף משנה פרק י"ח מהל' פסולי המוקדשין דס"ל להרמב"ם דבמקום תניא כוותיה יוצא מן הכלל הזה עי"ש. וא"ל דוקא בתניא כוותיה, מה שאין כן כשאמרו רבא מסייע ליה לר"ל (ב"מ מח, א). ולפי זה צ"ל גם כן דפסקי' כר' יוחנן לגבי ריש לקיש אף במקום דרבא מסייע ליה, ולפי זה לא קשיא כל כך קושיית הכסף משנה על הרמב"ם (הלכה כ"ד). ועיין בזה באריכות בספר היקר פנים יפות עה"ת פרשת צו (ז' כ') על הפסוק והנפש אשר תאכל בשר וטמאתו עליו, עי"ש. ואולי יש לחלק דש"ה דל"ס כן להדיא ורק מכללא שמעינן לה מדאמר רבה קרא ומתניתא מסייע ליה לר"ל או כשאמרו מסתברא כמאן דאמר מחלוקת בזו כך מחלוקת בזו (זבחים מו, א) וכמש"ל בכללא דאביי ורבא עי"ש בסי' ל"ט. וצע"ק על הגאון בעל פנ"י שם מש"ס (יבמות ל"ו) דרבא פסק כר' יוחנן בר מתלת עי"ש. ועיין תוס' (ב"מ מח, א) ד"ח נתנה וכו' וע"ז דע"א ובכורות י"ג ד"ה ר"א וכו' וי"ל קצת בדוחק.