הגהות שארית ציון עז

(עז) סי' ל"א. רב ור"י הלכה כר"י . והאחרונים נסתפקו ברב ושמואל לגבי ר"י כמאן, ובשו"ת הרשב"א סי' תש"ז כתב להדיא דהלכה כר"י עי"ש. ואמנם אין נראה כן ממ"ש התוס' (בכורות כא, א) ד"ה ר"י וכו', וכן כתובות דף ע"א, והרא"ש בפרק הלוקח בהמה עי"ש. ושל"ה כ' כן אף בשם הרשב"א וצ"ע. ויש להביא ראיה לדבריהם מרמב"ם הלכות דעות (פ"ו מהל' דעות ה"ד) דלפי זה לא יקשה קושיית הסמ"ג והובא בכסף משנה שם וכן נראה מדברי הכסף משנה פרק ח' מהלכות מלכים הלכה ג' וכמ"ש בשו"ת חיים שאל ח"ב סמ"ג להגאון המחבר ז"ל, וגם מסייע ליה לשון הזוה"ק פרשת נח דבתוכחה הוא עד הכאה וכרב, וגם ל"ק מה שהקשה בהמ"ס עמק הלכה בהסכמתו לספר טעמי המצות להר"ם הבבלי (נדפס מחדש עם פירוש בארות המים) על זה, והלא אין מלמדין הלכה מזוהר מדרש ואגדה כשהוא נגד הש"ס, וכן כאן דרב ור"י הלכה כר"י. ולענ"ד אין זה נגד הש"ס ורק גלוי מלתא בעלמא ראיתי כאן דגם רשב"י בשיטתיה דרב קאי וכן הוא בתנחומא ומ"ר פרשת צו וממילא כללא אין כאן וסתירה אין כאן. וגם ל"ק על הגאון בעל יד מלאכי דל"ח שם בערך רב ור"י גם המקומות הנ"ל וכן יוצא מהכלל הזה אי פליגי בפלוגתא דתנאי, ועכ"מ שם ובבית יוסף או"ח סי' רי"ד ופני יהושע ברכות דף ד' ע"ב. וא"ל עפ"י הגי' שנכתב שם בצדו בגמרא דף כ"ז ע"ב וביומא פ"ז ע"ב עי"ש. ודו"ק.