הגהות שארית ציון עא

(עא) סי' ט"ז. הלכה כרבי עקיבא מחבירו . הגאון המקובל בספר משכיל לדוד (פרדו) פרשת בא החליט דס"ל לרש"י דריה"ג יוצא מכלל זה והלכה כמותו אף נגד רבי עקיבא משום דמקדים ליה בכ"מ, ובודאי קשיש מיניה. והראה מקום לספר שער יוסף להגאון המחבר ז"ל עי"ש. ואפשר לישב בזה גם קושיית התיו"ט על הרמב"ם דפסק כבן ננס נגד רבי עקיבא בסוף פרק ח' דגיטין (משנה, גיטין ח) עי"ש משום דקשיש מיניה ומקדים ליה גם כן בכ"מ. ודברי תוס' חדשים שם צע"ק דעדיין קשה על ר' אמי גופא דלא פסק כר"ע עי"ש.

ובהגה הגאון מוהר"י ברלין על הרמב"ם פרק ט' מהלכות קרבן פסח דין ז' (פ"ט מהל' קרבן פסח ה"ז) קמתמה ע"ד לחם משנה שם במ"ש דהלכה כר"ע מחבירו עי"ש, והלא בסנהדרין ס"ח ופסחים ס"ט איתא דרבי עקיבא היה תלמידו של ר"א ודאמרי' הלכה כר"ע מחבירו אבל לא מרבו עי"ש. וצ"ע דהרי כללא הוא דר"א ור"ע הלכה כר"ע, וכן מפורש להדיא בסדר תנאים ואמוראים להגאונים סט"ו, וגם מצינו במסכת ברכות ל"ו דהלכתא כר"ע נגד ר"א אע"פ שהיה רבו והדבר צריך תלמוד.