הגהות שארית ציון סט

(סט) סי' י"ב. בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל. אמרי רבנן בטעמא משום דבית הלל ענוים היו עי"ש. והבאתי סמוכין לזה אחרי דמצינו בש"ס הרבה פעמים חזרו ב"ה להורות כב"ש מה שאין כן בבית שמאי לא מצינו כזה בשום מקום ע"ש.

ואגב ארחא אמרתי להעתיק כאן מ"ש לפרש המשנה פ"א דעדיות (מ"ו) (משנה, עדיות א, ו) אר"י אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין לבטלן כו', דאין לו פירוש לכאורה דהרי כבר אמר שם מתחלה (במ"ה) דמזכירין דברי היחיד בין המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו וכו' עי"ש. ואך ר"י בא לפרש למה מזכירין דברי היחיד במקום שגם היחיד בעצמו חזר מדבריו הראשונים והודה לבר פלוגתיה ואז אין לך לבטלה גדולה מזו, וכדמצינו שם בסמוך אלו דבירם שחזרו בית הלל להורות כבית שמאי וכו' ועל זה אמר שאם יאמר האדם כך אני מקובל יאמר לו כדברי איש פלוני שמעת והיינו קודם חזרתו ודו"ק.