הגהות שארית ציון סד

(סד) אגרת מוסר משנת תרכ"ט אשר כתב לסוחרי בערזא‏ דפ"ק בימי הסליחות מחמת שהיו טרודים מאוד במסחר הזה כל ימי הקיץ, וגם לרבות הלילה, כל כך עד שהיו בתי מדרשות חרבים מבלי באי מועד ואין איש מאנשי הבית שם. והעיקר המסחר הי' אז בשטרי זיעדבאהן אקטיען שנקראו אז בשם לאמבארדען על שהולכת מעיר וויען עד קצה ארץ לאמבערדייא ורוב עסקם בהם הי' כי השער שלהם הי' מוסיף והולך אז למעלה למעלה ממאה ר"כ עד שלשה מאות ויותר (האססע), והרבה מהם נתעשרו במסחר הזה, וגלל כן כשקרבו ובאו ימי הסליחות בקש לעוררן וז"ל הקדוש:

לע"ם ב"ר די"ן הנכנסין תחלה לדין, ביום הדין, מעי המו ורוחי ידין, הגידו נא לי איך תמצאו מענה ביום הדין, כי ישאלכם המלך היושב על כסא דין, שאלה ראשונה בדין, קבעתם עתים לתורה כדת וכדין, איך תשיתו פניכם כאשר יעידון עליכם לאמברדין, אשר בם אתם הוגים יום ולילה, וגם בעת התפלה, לבכם מלא תחבולה ואזניכם לקול המולה, מה ירד ומה עלה.

אהה ידידי נפשי איך תוכלו כוחכם בריק ובהלה, כל היום ולכל הלילה ותחליפו עולם עומד בעולם נפסד וכלה, מתני מלאה רתת וחלחלה, בהעלותי על לבבי כמה גדלה המכשלה, ביטול תורה ותפלה, אוי לנו אשר כזאת בימינו עלה, קול צעקת בתי מדרשים הקדושים באזני עלה, בני יצאוני בתורת ה' מאסו ועזבוני, התורה והמשנה והגמרא, צעקו מרה, בבוקר ובערב, בת קול יוצאת מהר חורב, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, בינו נא זאת ידידי נפשי שמעו והאזינו, שיתו לבכם ותבינו, אם כל היום, יחריש החורש כשור לעול וכחמור אחר הרחיים מה יתרון לו בכל עמלו אשר יעמול בזיעת אפיים, תחת השמים, אם לא ישאר לו עת לאכול מיגיע כפים, ולתת חלק לנפשו בת המלך אבינו שבשמים, גם בן הרשע מ"ה אומר - מה העבודה הזאת לכם, ולמה תתמו לריק כוחכם.

שאלו נא סוחרי בערזא אשר בוויען הבירה, לא כל היום יתקבצו בני החבורה, ואך שעות שתים קודם הצהריים ושעה אחת או שתים, בין הערבים, כן יתקבצו ויבואו בכל יום פעמיים, לכל יש זמן ועת לכל חפץ, תחת השמים, ויתר היום איש איש לדרכו פונה, אשר לביתו - לביתו לחשוב הוצאותיו, ואשר לטיול - לטיול לבלות שעותיו, המשתכר - לאכול ולשתות ולהנות ממעותיו, והמפסיד להפיג צערו ולפזר דאגותיו, הצד השוה שבהם כולם מבקשים נופש לנפשם ישקלו כחות גופם כמה להעבידם וכמה להחפישם, להנות בעולם להרגיע גופם ולחלץ חושם, ואתם אחיי ורעי מדוע תעזבו נתיבות עולם, ומדוע תעבידו כחות נפשכם להחלם, וכי שר הבערזא רצע אזנכם במרצע להיות לו עבד עולם, דעו נא כי נפשו הוא חובל, לא יצא בשנת היובל.

נא ונא ידידי המלטו ממנו כצבי מיד, הצילו נפשכם מיד הציד הוא היצה"ר הפורש רשתות, לצודד נפשות, שובו בנים לגבולכם בתי כנסיות ובתי מדרשות, ובזכות התורה יצילכם מכל גזרה, וישלח לנו הגואל הצדק במהרה, השעות שהיו קבועות לכם לתורה, הנם לה' קדושות, אל תחללו בקריאת חדשי השעות צייטינגן ורפעשען ושמועות חדשות, אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תוכלו, גם עושר גם כבוד תנחלו, אל תאיצו לעלות ולא תפילו, אל תגעו לריק ולבהלה, פנו דרך ה' ישרו המסילה, ש מעו מ וסר ע ני ו גוע נ כאה לבב ח רפתו שומע, ז עיר הזעירים ק טן הקטנים, תם ואינו יודע, שמעו נ א מוסר אוהב וריע, המדבר בלב נשבר ונדכה, לישועת ה' מצפה ומחכה, אשר כל חוכי לו.

כגבר עברו יין מתעשר כהרף עין, יינו יפיג ועשרו אין, שכורת ולא מיין, כן סוחרי לאמברדין, יכולני לפטור מן הדין (עירובין סח, א).