הגהות שארית ציון סא

(סא) פעם אחת נסע דרך פה הרה"ג האבד"ק א' לק"ק צאנז על חג שבועות להגאון הצדיק בעשו"ת דברי חיים, ובקר את כבוד הגאון האבדפ"ק והשתעשע עמו בדברי תורה כדרכו. וכאשר שם עינו על מלבושיו וראה טלאי ע"ג טלאי ואיננו לפי כבודו, וקרה מקרה כי החייט היה מביא לו בגד משי חדש על יו"ט, וע"כ ביקש ממנו שינסה נא ללבוש המלבוש הלז אם הוא כפי מדתו אחרי שהחייט שלו הי' מקלקלו ואיננו ראוי לו ללובשו כלל. וכאשר הרב נסה ללובשו היתה קצת ארוכה כי כאדמו"ר היה גדול הקומה ועדיין היה החייט עומד בבית החיצון, וחתך ממנו שיהי' לו לאבנט, ובקש מאתו שאל יסרב ח"ו מלקבלו כי אין מסרבין לגדול שרואה בעצמו שהוא גדול ממנו על שצריך לחתוך מן המלבוש שלו עבורו, ואל ימנע טוב מבעליו, כי קיים בזה מצות ביכורים.

פעם אחת נתתי לו מעות רח"ש סך חמשים רו"כ בשליחות כבוד אבי ע"ש שעשה חתונת לבתו, אזי הופרש מזה תיכף החומש ונתן לי עשרה רו"כ עבור ב' עניים מהוגנים, ואף דדחיקא ליה שעתא תמיד, דצרכי ביתו היו מרובים מאוד, עם כל זה פזר נתן לאביונים, ושמעתי ממנו שהי' מפרש ע"ד הלצה הפסוק "הון ועושר בביתו וגו'", דדרך העולם אם יתעשר איש אזי יתהדר ביתו בכלים נאים ומצעות נאות וכדומה, עד שפנים חדשות באו לכאן, ואמנם בנתינת הצדקה נשאר הדבר גם הלאה כמו שהיה לפנים ובמקומו עומד, וזש"ה הון ועושר נראה רק בביתו אבל וצדקתו עומדת לעד ובמדרגה הראשונה. ודברי פי חכם חן.