הגהות שארית ציון ס

(ס) והנה אם אמרתי אספרה נא כמו מעלותיו ומדותיו חכמתו וצדקתו - לא יכילנו הגליון, גם הי' תמיד מעוז לדל ומחסה לאביון, והי' מסבב על פתחי נדיבים, והיו עניים כבני ביתו על שלחנו מסובבים, והיה מלוה לעני ואף בשעת דחוק נתן להם כלי כספו וזהבו למשכון עד עת מצא, והכל בהסתר גדול. פעם אחת היה שואל ומבקש הוספה על שכרו מאת ראשי הקהלה, והיתה תשובתם כי לא יספיק לו אף עשרת מונים, אחרי כי פזר נתן לאביונים, והיה מתנהג בחסידות תמיד ודרשותיו היו מלאים זיו תוכחת מוסר ויראת ה', ירדו חדרי בטן, ולא חס מפני כל. ואף שיחת חולין שלו מלאים דעת ותבונה מי מנה, דבש וחלב תחת לשונו, ויש בם מדעת קונו. (ולא אביא רק אחת ושתים, כי שבחו אין לסיים).