הגהות שארית ציון נז

(נז) שם . ועיין בהגה' מ"ץ שם וכו'. ואמנם כבר החליטו בעלי המקובלים ובראשם התנא אלק"י בספר זוה"ק דרמ"ח מצות עשה המה כנגד אברים של אדם ושס"ה מצות לא תעשה כנגד שס"ה גידין. ועיין מ"ר סוף פרשת קרח עי"ש. וכן בתנחומא פרשת שמיני וז"ל: "אשריכם ישראל שבכל אבר שבכם מצוה". וכן אנו אומרים בכל יום בברכת אשר יצר - חלולים חלולים - גימטריא רמ"ח. וכן העתיק בטור או"ח רס"ו עי"ש. וצ"ע על הבית יוסף שם שלא ציין מקורו ע"ש. וז"ש בסוף קהלת: את האלהי"ם ירא (המה מצות לא תעשה) ואת מצותיו שמור (היינו מצות עשה), כי זה כל האדם, ר"ל כללות בנין האדם, כל אבריו וגידין (אלשיך שם). ומה נאמנו לפי זה הפסוק (תהלים קיט, צג) 'לעולם לא אשכח דבריך‏ כי בם חייתני', אחרי דכל חיות שלי הרמוזים בו כל המצות והנה לנגד עיני ולכן אי אפשר לי לשכוח דבריך, ועל דרך 'מבשרי אחזה אלק"י' (כלי יקר לאניודו) וכדאיתא בב"ר פרשת ויצא פס"ט "כמה לך בשרי - כשם שנפשי צמאה לך כך רמ"ח אברים שיש בי צמאים לך", עי"ש. ובזה נהירין לי דברי התיב"ע האזינו - צור ילדך תשי - הוא עביד לך מחילין מחילין, עי"ש. ור"ל צור ילדך תשי -- היינו הצייר שלך הוא היוצר שיצר אותך כדי שתזכור על ידי זה כל המצות ועם כל זה תשכח אל מחוללך - דייקא, דעביד לך מחילין מחילין בשביל זה.