הגהות שארית ציון נד

(נד) שם. ומ"ש בסדר הדורות על הגאון הזה שהיה אבד"קראקא טעות הוא בידו במחילת כבוד תורתו א"פ דלא שמש מעולם פ"ק בתור אב"ד רק בקרימינא בשנת של"א אחר פטירת הרהג"מ יוסף אוטולינגו וכן ב"ק פוזנא וגניזין עד שנת ש"ם, ומשם בא לכאן עם זוגתו הרבנית מ' בריינדל, וכן דבקה בהם אלמנת הג' מהר"י אוטולינגו ולא עזבה אותם עד בואם לכאן (ועיין ח"א פליטת סופרים מערכת יו"ד סמ"ג). וכאשר נודע לנו היה בן ע"ד שנה במותו, וס' מעשה ה' היה יקר ומהולל מאוד מכל הגאונים שבדורו וכן בעיני הגאון מהר"ל מפראג זולת מה שהשיג עליו באיזה דברים, וז"ש בעל נובלות חכמה: "ראוי ספר זה להיות נקרא מתחלתו ועד סופו וכו' ולמד אצל הגאון מוהר"י טאיטאצק בחברת הגאון מהר"ם אלשיך וכשהי' בווניציא התפרץ שם ריב בינו ובין מחותנו מהר"ם פאדווה, והי' חכם כולל ומדיני מכלכל דבריו במשפט ועקבותיו לא נודעו לאנשי חכמי פולין כי נסתרה דרכו מהם ולא ירדו לסוף דעתו", עכ"ל.

והא לך נוסח מצבתו של הגאון בעל מעשי ה', על האבן אשר שם מראשותיו:

ספר עזר"י, ותשובותי"ו, מעש"י ה': פה נקבר הגאון מו"ה אליעזר בהר"ר אליהו הרופא אשכנזי ז"ל אקונן על זמן סוער, הלא זה גלגל החוזר, לבבי הן במסתרים, גברת ה' בכי עוזר, יגוני רב, עלי הרב, וגם לי אב כזהב זר,

ועל האבן המונח מאחוריו נמצא חרות משלשה צדדיו - ימין ושמאל ובתווך:

[צד ימין]

שאו קינה ויללה, כי מישראל גלה כבוד שמו נודע בשערים, הארץ והשמים מספרים כבוד על הכל יהי' מברך ה', ונתתם לאלק"י ישראל כבוד איש מלא מזימה, יקר מחכמה ומכבוד , כי לקחו לישבתו, והיתה מנוחתו כבוד , הוא הגאון מו"ה אליעזר אשר יבצור רוח נגידים, יעלזו חסידים בכבוד , שנת שמ"ו כבוד תהלתו יום כ"ב כסליו.

[צד שמאל]

אנשי חסד נאספים, פה נקבר עז כנמר , לו יבינו, כי נאבד מפני הרעה אמר שומר , יבכו יחד מרוב פחד, וביראה יביעו אומר , הן אם לעושי רצונו כך, ולעובריו קל וחומר , אהה אהה, קולי אצעק כי אבשלו"ם לי המר , לבי אקרע לא מאחה, כי פסו אמונים וחסיד גמר , אשת אבשלום! אקרא לאל רחום, עלי גומר , אבשלום! מי יתן מותי תחתיך, הן מר לי מר .

[תווך]

אתם רעי חנוני ושאו קנה על מכאובי לא תדום בת עיני כי אבל נהפך עוגבי יחד כל הבגדים אקרע על שבר אב וגם רבי הנה ידי על ראשי ובקול מר אצעק אבי אבי.

הנה כבר כתבנו בח"א בשארית ציון אות א' סי"ג דמצבת קודש של הגאון בעל מעשי ה' נעלם ונאבדה מאתנו ונטבע במעבה האדמה וכמוהו הרבה אבני קודש שהמה טבועות וגנוזות מרוב ימים, ועין לא ראתה זה יותר ממאה שנה ולא נשאר זכר למו ורק נוסח המצבה שנעתק על ידי איש נכרי החכם וואלף זה מאה ועשרים שנה (ומש"ש כי נתגלה לנו אבן ציונה צ"ל נוסח אבן ציונה) וגם מקום מנוחתו נסתר מעינינו, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה ולא עד בכלל, ואך כשבקר כאדמו"ר הרהג"מ שמעון סופר זצ"ל את בית החיים הישן דפ"ק כשבא לשכון כבוד בארצנו שנת תרכ"א אז אמר לנו כי ראה בעיניו גם מצבת הגאון בעל מעשי ה' ונתן לנו מופת כי עודנו זוכר קצת נוסח לשון המצבה, וגם אמר כי קנה מקומו אצל הרב מוהר"י אייזיק ר' יעקעליש ז"ל והי' הדבר לנו לפלא ועד היום נשאר הדבר סתום וחתום, ואולם באמת כאשר פתר לנו כן היה כי זה ב' שנים הגיע עת כנוס אבנים שהיו טמונים ברגבי האדמה שם נתגלה לנו מצבתו, ואצל הרב מוהרי"א הנ"ל מצא מנוחתו.

ועוד יש חידוש פלא בענין זה כי נתודע לנו כי בק"ק סטאבניץ רחוק מפה כעשרים פרסאות נמצא שם מצבה א' על שם הג"מ אליעזר אשכנזי במו"ה אליהו הרופא בהמ"ס מעשי ה' ומאותו זמן, ואמנם כמקרה הזה קרה גם כן לבעל שבט מוסר ז"ל שנפטר בק"ק אזמיר ונבנה שם מצבת אבן על קבורתו, ונמצא גם בעה"ק ירושלים מצבה על שם כבודו, ואין אתנו יודע מה הוא ואולי זמן זמנים אחר פטירתו נפנה משם עצמותיו הק' לעיה"ק ומצבתו הראשונה נשאר במקומו מונח.