הגהות שארית ציון טז

(טז) הגהות מור"ם , ועיין מ"ש ביש"ש חולין ססכ"ט וזה לשונו:

הדברים האלה הוגד לי שמוהר"ם בספר תו"ח השיג עלי שכ' ע"ד מהרא"י בשערים בשם מהר"י טרושין וכו' ואע"פ שפשוט הוא כתבתי להוציא מלבו של חכם אחד שהותר בלא נמלח כלל, עכ"ל מהר"ם מקראקא. ואמרתי אם בן חכמים וגדולים אני מ"מ אין אני חכם לא בעיני ולא בעיניו, ובודאי על חכם מאן דהוא כונתו להשיג. והנה אמרו לי תלמידיו להדיא שעלי היתה כונתו, ונתגלגל הדבר בראיית פנים, והודה לי. ושאלתיו איך עלה על דעתך להשיג עלי ולא עיינת בהג"ה או"ה שלי ולא ראית בספרי הגדול פ"ק דחולין, ולא ידעת שורש הדברים שגם אני אסרתי המוליתא דבצים בלא נמלח וכו'. והשיב אמת שכך שמעתי, וגם אתה אסרת בלא נמלח אבל מה לך בכך, והלא לא הזכרתי את שמך בהדיא, וגבא טורא בינינו והלך לו לדרכו ונתבקש לישיבה של מעלה, עי"ש.

ולפי מ"ש שם בהג"ה מ"ץ סי' ז' בשם הרמ"א בשו"ת סל"ה וקל"א דכל דבריו בהג"ה ש"ע לקוחים המה מספר דרכי משה עי"ש, אם כן מ"ש בספר אוצר הספרים אות שי"ן סי' תש"א דש"ע הראשון נדפס שנת של"ח טעות הוא בידו אחרי דהרמ"א נפטר שנת של"ב, וצ"ע לומר דש"ע עם הג"ה הרמ"א הי' בכתובים באותן הימים.

וגם לפי מ"ש שם דמראה מקומות של הג"ה מוד"ם המה מהמביא לבית הדפוס שם שנת שס"ז וכו' עי"ש, לא צריך לכל האריכות של בעל שדי חמד כללי הפוסקים ח"ו סי"ד אות ד', וכן בחי"א סי' ב' אות ל"ד בענין שופר עי"ש.