הגהות שארית ציון קטו

(קטו) סי' קי"ב. שערי אורה . בספר קוה"ד החליט שהיה בזמן הר"י בן הרא"ש וכו' ובקובץ כ"י ראיתי שהי' בשנת רנ"ב מיוצאי ספרד וכו' ובעל החרדים כ' בשם הר"י דמן עכו מעשה ברבינו יוסף גיקטליא וכו' עי"ש. ובל נעלם מאתנו מ"ש המקובל הר"י חייט בהקדמת ספר מנחת יהודה (פי' לספר מערכת אלקי"ת) וז"ל: "ואלה הספרים אשר תקרב אליהם: ספר יצירה, ספר הבהיר - תעשה עטרת לראשך, ספר הזוהר - לא ימיש מפיך והגית בו יומם ולילה, וספר הרב יוסף ן' גיקטליא, והרב ש"ט דיליאון - ענדם על גרגרותיך, וסודות הרמב"ן - כתבם על לוח לבך, וספר הר"ם מריקאנטי - תקשרם לאות על ידיך, וספר המערכת עם פירושי - זה יהיה לטוטפות בין עיניך, ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל", עכ"ל.

וידוע דבעל החייט היה בזמן הגירוש כמו שהאריך בהקדמתו שם. ואיך יאמר כזה על החכם שבזמנו ולהקדימו לרמב"ן ולריקאנטי ולהמערכת ובל"ס החייט תופר כדרכו, ולא יקדים המאוחר או יאחר המוקדם וישתנה סדרי הדורות. וידוע דהרש"ט ורמב"ן חיו במאה הראשונה, וכבר מצינו שם משפחה זו גם בסוף אלף הרביעי כמו ר' יצחק ן' גיקטליא, ור"י בן שאול ן' גיקטליא, ור"ש הנגיד ב"ר יוסף הלוי ן' גיקטליא (ד"א ת"ש ת"ת), ור"מ ן' גיקטליא אלסרקוסתי (תת"ל), והמקובל ר' יעקב ן' גיקטליא (ה"א). וע"ס היוחסין. ולפי זה הקובץ כוז"ב ואתו הסליחה ורק נאמנו אלינו העדים, כמו החייט והחרדים.

ושמעתי מכאדמו"ר הה"ג מוהרש"ס אבד"ק קראקא שנצטוה מפי כבוד אביו הגאון בעשו"ת חתם סופר זכר כלם לברכה, דאם יתאוה ללמוד חכמת הקבלה יבחר רק בספר שערי אורה, המשמחת לב ועינים מאירה, ולדבקה בו כל ימיו, וע"כ פקודתו שמרה רוחו דאף גם בשבתו בין שרי יועצי המדיה בקמ"ר ווינא והיתה אתו וקרא בו כל ימי שבתו שמה, ותא חזו מ"ש הגאון מוהר"א ברודא בהסכמתו לספר שערי אורה (אופיבאך ועת"ה) שנדפס עם פירוש קצר בהמ"ס צל העולם להמקובל הרב‏ מו"ה מתתי' דלאקרוט מבריסק (ובנו היה הג"מ אברהם משה דלאקרוט היה ספרא דמתא פ"ק בזמן הב"ח והתיו"ט) וז"ל שם: "האיש אלוק"י קדוש האר"י ז"ל צוה על לימוד ספר הקדוש שערי אורה", עי"ש.