הגהות שארית ציון קיב

(קיב) סי' קל"ד. שפתי כהן . והש"ך ישב תחלה בק' דרעזניץ, ויקר מקרה שהג"מ העשל ז"ל נתאכסן בק"ק נ"ש אצל הג' בעל צמח צדק ובשבתם יחד על השלחן בא מכתב מק"ק העלישוי בשאלה אם הרב הש"ך ראוי לשמש שם בכתר הרבנית ויפן אל הרב הג"מ העשל והראה לו המכתב דבל"ס נודע לו מטיב הרב הש"ך אחרי דהוא גם כן מארץ פוילין ויענהו בחפזון דהוא ראוי לשמש ברבות אף בק"ק נ"ש, והג' בעל צ"צ השיב כ"ז בענות לבו לק"ק העלישוי והי' שם הש"ך אב"ד עד שנת פטירתו (תכ"ג).

שם. ועשו"ת אמונת שמואל (סכ"ג) דיצא עליו עוררין על דהרבה דברים לא נאמרו על שם אומרן, עי"ש. אבל אל תתמה על החפץ, כי כמקרה הזה קרה גם להגאונים בעל נחלת צבי על הש"ע תלמידו של הב"ח ובעל עולת שבת ועולת תמיד ולבעל בית דוד (קורינאלדו) על משניות, ועד אחרון לבעל ספר הברית וכמ"ש בהתנצלותו בהקדמתו כשבא שנית לבית הדפוס עי"ש. וכן להג"מ דוד לידא ז"ל.

שם. המקובלים מעידין עליו שהי' יודע שם המציאה ושם הכתיבה ובשעה מועטת היה כותב כמה שהיה רוצה. ולפי זה א"ל קצת משחז"ל ברכות דמשה רבינו ע"ה כתב י"ג ספרי תורה ביום מיתתו ומה שהקשו דהא נ"נ בשבת -- י"ל דהיה בערב שבת תוך מעת לעת למיתתו והו"ל יום מיתתו.