הגהות שארית ציון ק

(ק) סי' צ"ה. קצור תקפו כהן להג"מ יונתן אייבשיץ וכו'. ורבים מגאוני אשכנז ופולין לוחמים עמו כו' עי"ש. ותוכן המחלוקת הלא הם כתובים על ספר לוחות העדות להגאון מוהרי"א ז"ל וספר שברי לוחות למרי פלוגתא הג"מ יעב"ץ ז"ל המכניס בעובי הקורה ועומד בראש ומהאי גיס"ו הג"מ אריה ליב אבד"ק א"ד ועמם הגאון בעל פני יהושע אבד"ק פפד"מ. והרעישו העולם במכתבם בנותנם כבוד הגאון מוהרי"א ז"ל לשמצה, על ידי איזה קמיעות שיצא מתחת יד רבינו ז"ל בשנת תקי"א והחליטו דבקמיעות הללו ארס נח"ץ‏ נבלע בו ובעט"ו של נחש נכתבו, על ידי איזה אנשים נפתרו אותן קמיעות ועל ידי חילוף אותיות א"ת ב"ש ואח"ס בט"ע לגנאי כרצונם עד שהעלו אבק מרגלותם עד לשמים.

ואולם רוב חכמי הדור ונבוניו עמדו לימין צדקת הצדיק וקמה סערה לדממה, הקולות יחדלון והסער"ה נשכחה.

ומה מאוד אתפלא על כבוד ידידי המנוח הרה"ג מו"ה ח"ן דמביצר ע"ה מ"ש בספרו כלילת יופי דהגאון יעב"ץ ז"ל היה נוטר קצת שנאה וקנאה על הגאון בעל או"ת על שבא לגבולו וישב על כסא שלו דאביו הגאון בעל חכם צבי היה מתחלה אבד"ק אה"ו‏. צריך עיון גדול, לחשוב כזאת על הגאון וצדיק כמוהו שהי' מברך בכ"י ברוך שלא עשני אב"ד, וברח מכבוד המדומה, ושרי ליה מריה למר ח"ן. ואם נפשך לומר כזה יותר י"ל דקנא קנאת ה' צבאות ותבע כבוד הגאון הזקן בעשו"ת כנסת יחזקאל‏ שצוה לפני פטירתו למנהיגי ק"ק אה"ו להושיב על כסא אחריו את כבוד בנו הג"מ דוד קצנאלנבויגן אבד"ק קידאן אבל המה לא אבו שמוע לו מכמה טעמים כידוע.

וידוע דקודם שבא לשם הגאון הצדיק מוהר"י אייבשיץ זצ"ל היה פשתה שם חולי בין היולדות, לא עלינו, עד שמתו בשנה אחת ט"ז יולדות, והיה רעש גדול. וכשבא הגאון לשבת על כסא הרבנות דשם בקשו ממנו להתפלל וליתן קמיע ולומר למלאך הרף ידיך. והיה מתפלל בעשרה ועשה פדיון נפש וגזר תענית ונתן קמיע א' לבת נגיד ופו"מ דשם ה"ר געטשליק, ועד מהרה נתרפאה היולדת והמגפה נעצרה. וגם לא מת מבנ"י אף א', אפילו ממיתה טבעיית משך חודש אחד, והיה הדבר לפלא. וכשהראו את הקמיע לפני הג' יעב"ץ וצעק וקרא כי מצא מות בסיר, כי פתרו לפי דעתו ומצא שהוא מכת הצביי"ם, והוכרז ביום עשרה בשבט שהכותב הקמיעות ראוי להחרים, וכששמעו הפו"מ דשם הוסכמו להכריז ביום המחרת י"א בשבט ואותו החרימו, והוכרח לברוח משם תיכף באותו לילה לגיסו לא"ד להג"מ אריה ליב זצ"ל, ובאמת אם אתה עושה כן ולסמוך על נוטריקון ועל חלוף אותיות או גימטריאות וחשבונות וכדומה - אזי תוכל להפוך כל דבר מברכה לקללה וכן מקללה לברכה, ולעשות קודש חול או להיפוך. וזה לא כביר ראיתי באיזה ספר שרצו הוותיקין למחוק מברכות שבת הני ב' תיבות "מקדשי שמך" על דמספרו עולה תתי"ד כמו שבתי צבי ימ"ש. האין זה חוכא ואטלולא. ומביא לידי גיחוך. והוא רחום יכפר.

ומ"ש בקורות היהודים (לד"ר גרעץ) שהגאון נו"ב והגרא"וו חזרו לבסוף ממ"ש תחלה שהי' מליצי יושר בעדו וכמבואר באריכות בספר לוחות העדות עי"ש -- המה דברים בדויים ואין אות אמת בדבריו, וכמ"ש ידידי בספר מופת הדור עי"ש. (וע"ס נתיב מצותיך שער אמונה פ"ו ושביל התורה פ"א ע"ש).

ומי יגלה עפר מעיניך הגאון בעל פני יהושע לראות מ"ש בן בנך שיצא מחלציך ה"ה הגאון מוהרצ"ה ראזאניש אבד"ק לבוב (בהמ"ס ס' תשע שיטות) בהג"מ דו"ב אבד"ק פודהייץ בהסכמתו לספר אהבת דוד ויהונתן כי מאוד הטיב המחבר לעשות לקבוע בדפוס דברים ישרים לפלפל בחכמתו בדברי הגאון מוהרי"א ולא זכר איבת אבותיו כלל.

וזה נוסח מצבתו, מצבת קודש בק"ק אלטונא:

והגאון יעב"ץ בר פלוגתיה נפטר אח"כ בשנת תקל"ו א' דר"ח אייר, וקנה מקומו אצלו, וכנראה שהי' עושין שלום ביניהם במרום, וגם קודם פטירתו אמר הג' יעב"ץ לבתו שהיתה יושבת אצל מטתו "כעת ראיתי בהקיץ תמונתו של הג"מ יהונתן ואדמה שתבע אותי לב"ד של מעלה", ומיד שבה רוחו אל אלהי"ם. והדבר פלא.