הגהות מנחם ציון, מערכת א יא

(יא) ואולי בשביל שהדפיס ספרו בנאפולי מש' ר"ן ע"כ הגי' שם אגב ארחא פי' רד"ק על תהלים שנדפס שם גם כן בזמן זה. ובסדר הדורות כ' אגור דינים ומנהגים מאו"ח יו"ד ואה"ע, עכ"ל. וצ"ע דלא נמצא בו דבר מחלק אה"ע. גם מש"ש שס' חזון הוא לבעל האגור גם זה אינו במח"כ ורק אביו ה"ר יהודה הורתו ולידתו והוא על חידות ופתרונים מחי' דינים הנראים לכאורה כחידה בלי פתרון וע"ד היכא תמצא. וכן מ"ש הב"י או"ח סי' נ"ה כתב האגור בחידותיו (ומש"ש בחידושיו הוא טעות סופר) לא דוק דהוא רק לאבי בעל האגור.

והנה ספר האגור מחובר ביקצור גדול עד שאי אפשר להבינם לכאורה במעט עיון בהרבה מקומות וזולת זה נפל בו הרבה טעותים על ידי עצלות המדפיסים שנדפסו איזה פעמים ופרצים תצאנה. עד שרחמתי וחמלתי עליו וקרמתי עליהם או"ר חדש ועשיתי עליו ביאור והגה עד מקום שידי מגה"ת. ומכונים בשם "אגורת כסף" .ונא יזכני ה' להוציאם לאורה במהרה. והראיתי לדעת דכמה פעמים הביא בית יוסף בשמו ולא נמצא שם רק בשה"ל, ואולי משום דרוב דברי האגור לקוחים משם, ולדוגמא ראה נא בית יוסף או"ח קל"ט לענין נוסח ובא לציון והוא בשבלי הלקט כלל י"ד, וכפי"ז יבוארו דבריו היטב, וכן מ"ש הדרכי משה סי' ר' בשם האגור לענין זימון גם כן לא מצאתי שמה כלל. גם הביא הבית יוסף כמה פעמים דברי האגור והניחם בצריך עיון וכשתעיין מקור הדברים בשבלי הלקט עצמו אזי תבין ותראה שנעתקו הדברים בטעות ונלקו בחסר ויתר ולק"מ. וכזה תמצא גם כן בבית יוסף או"ח של"ח לענין איסור לשחוק בשבת בתם וחסר עי"ש.