הגהות מאלפס ישן על שבת סא:

אין שורין אותה תיבו' אלו מוקפות:

רבא וכן לקמן:

נ"ב בית סתום יש לו ד' אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא את סביביו פרץ את פצימיו מטמ' כל סביביו (ב"ב ד' יב):

נ"ב של מגופה:

נ"ב (פירש"י וגרסתו) לא שנו שנוקבין. אלא במקום דסתימה זו לא נעשית אלא לשמור ריח היין שלא יצא ויתקלקל וכיון דלאו סתימה מעלייתא עבדי לה לאו כלום הוא. לחזק שיחזקו הכלי שלא יצא יינו הואיל וסתימה מעלייתא היא כי הדר נקיב לה הוי כפותח לכתחלה: למטה מן היין נמי לשמר הוא. כיון דלאו כובד היין נשען עליו סגי ליה בסתימה כל דהו: למטה מן השמרים אצל שוליו שכל כובד היין נשען עליו (ע"כ פי' רש"י וגירסתו):

נ"ב ר"ל בשסתם פתחו ולא סלק מזוזתו ומשקוף ומפתן דגלי דעתי' דלא סלי' נפשי' וסופו לפותחן לאחר זמן (רש"י):

תי' הנקב מוקף ונ"ב הקנ':