הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא סב.

נ"ב תוס' ומתני' דקתני אומדין כמה היתה ראויה לעשות גבי מקבל שדה והובירה היינו בר מכחשא דארעא אי נמי כו':

תי' החוכר רשום למחוק ונ"ב ס"א אינו:

חטין כשומשמי כצ"ל:

נ"ב פי' מנכה מחלקו השבח שהוא יותר עתה בשל חטין משאם היה זורע בשומשמין שהרי יותר השבח הזה המקבל גורם שזרע חטים:

נ"ל ראויה:

נ"ב לוה:

כמטלטלין שלהן כצ"ל:

היינו שמואל וקרנא כצ"ל:

צ"ל הפקדון:

הכא כצ"ל:

נ"ב פי' משום דשקיל נפקד פלגא בהפסד וכו' תלתא באגר בסתם ולכך קאמר הרי זה נשבע וגובה מחצה אבל לא מצית לומר דבסתם יקבל ב' חלקים הפסד ותלתא באגר נמצא שלא בא על הנפקד אלא תלתא הפסד דא"כ לא היה ליה למלוה לגבות מיתומים אלא תלתא כן הוא צורת הפשט:

נ"ב פי' אם נעשה העסקא בסתם:

נ"ב פי' פלגא בהפסד ופלגא באגר וא"כ נמי בשלא יהיב שכרו כפועל אלא סתמא דהיינו פלגא בהפסד וב' תלתא באגר נמי לא צריך לכתוב ומדכתב ודאי הכי משמע או האי או האי ודוק:

נקטן כצ"ל ונ"ב הרי"ף ולכך מביא הנ"י דברי הגאון בעצמו: