הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא ה:

דאיתתא כצ"ל:

נ"ב דמטעם שליחות קיימינן ושליח משמר הלכך או חצר משתמרת בעינן או עומד בצד החצר כ"כ הר"ן:

נ"ב פרש"י אע"ג דהאי חצר אתרבאי משום יד מ"מ לא גרע משליחות להיטיב לה דאי נמי לא איתרבאי חצר מונתן בידה הוי נפקא לן חצר משליחות והאי דמרבינן משום יד לא איצטריך אלא משום קטן וקטנה דליתנייהו בתורת שליחות וכל היכא דאיתא לשליחות איתא לדין חצר הלכך גבי גט כו':

נ"ב פי' דאם היה מחובר ונתן עם בידה הו"ל ונתן אותה בידה או ונתן ספר כריתות בידה דעתה חסר מה שהוא נותן בידה ודו"ק:

נ"ב ואם המצא תמצא:

נ"ב פי' דמרבינן מושלח:

נ"ב ובשניהם קני אם הוא מתגלגל:

נ"ב פי' גבי מתנה נמי נסתפק איבעי' זו אי אויר כמונח דמי אי לא כמו גבי הפקר אבל יש לחלק בין ספק ממון זה של הפקר דכל הקודם זכה ובספק ממון של מתנה דקיימא בחזקא מרי':

נ"ב ילפינן:

נ"ב דמסיק בגמ' דפליגא אר' חייא דאמר לא גדול ממש כו' אבל הנ"י ס"ל כהרי"ף כמו שכתב הלכך הא דתנן כו':