הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא נה:

נ"ב ושתיק רב:

נ"ב וא"ת למה לי שמתה כדרכה בי גנב וי"ל משום דבזה טעו אותן שסברו שמתה בפשיעה. תוס':

עמו תדיר במלאכתו ונשאלה לו תחלה כשנשאה כצ"ל:

נ"ב אנשי העיר:

נ"ב משהיה זה במלאכתן:

נ"ב וא"ת ויתחייב בגנבה ואבדה דמשמע אין חייבין באונסי' אבל חייבין בגניבה ואבדה ומאי מייתי ראיה מכאן שאין עליו דין שומר כלל וכן דקדקו בתו' אבל נראה לומר לדעת הר"ן דפטור דיני שומרין נמי אין חייבין אלא משום דמיירי בשואל נקיט אין חייבים באונסי':

נ"ב העמדת בדין:

נ"ב לא כפי' הרי"ף:

נ"ב אמר רבא מקרי דרדקי דפשע בינוקי ושתלא דאפסיד שיתלא וטבחא דנביל לחיותא ואומנא וספר מתא דטעי מסלקינן להו בלא אתרייתא מ"ט כמותרין ועומדין דמי כללא דמלתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד דמי. לקמן בסוף סי' תרסד:

נ"ב הרי"ף לא מיירי מזה אפשר דשבירה והעמדה הוא בזמן אחד רק מפרש שאינו נותן נרגא מעליא: