הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא מט:

מעוברת ומניקה כצ"ל ונ"ב פי' ואפי' מעוברת והיא מניקה [כ"ה מסקנת הגמ' וכ"ה ברא"ש. ג"א]:

צ"ל יוחנן [וכ"ה הב"ח]. וכ"ה בגמ' וברא"ש ובפוסקים. ג"א:

נ"ב לפי המסקנה הא דאמרה הבריי' מום זה שהוא ניכר בעין לאו דוקא דהא אם איתנייהו לכולהו מומין אמר רב מרדכי אפילו לא ניכר אינו מקח טעו' וכן פירשו התו' דסיפא דבריית' דקתני ומום אחר לאו דוקא ואפי' הזכיר לו כמה מומין ע"ש

נ"ב מהר:

נ"ב זה אוחז את הדרבן לכוון את הפרה לתלמיה וזה הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע:

המנהיג הוא נשבר והוי דבר המוטל בספק כצ"ל:

נ"ב לאפוקי מפרש"י על פרקה לטעונה בגבה:

זל"ג השתא מניקה אמרת מעוברת מבעיא:

פי' דמיירי שנעריו הלכו עם בהמותיו ולא פועלים שכורים: